יוקר המחיה

מחירי המוצרים ממשיכים לעלות, העומס הכלכלי על רבים בציבור גדל, והממשלה כמובן נדרשת להגיב. מה עושים? מקימים ועדה, בראשות ראש הממשלה, לטיפול ביוקר המחיה. נתעלם לצורך העניין מהמחשבה שעצם הקמת הועדה היא דרך להתחמק מעניין, ונניח שאכן הכוונה היא להתמודדות אמיתית עם הבעיה. מה שברור מהרגע הראשון, הוא, שהגדרת הבעיה לוקה בחסר. ברור שהועדה, על פי כל מה שנאמר עד כה, תנסה להתמודד רק עם התופעה של עליית מחירים. לתופעה הזו, יש שם. אינפלציה. יוקר המחיה, הוא מושג אחר, שמגדיר את כוח הקניה של הציבור, כלומר היחס בין המחירים להכנסה, כלומר, אצל רוב הציבור, השכר. אם המחירים עולים אבל באותו זמן השכר עולה יותר, המצב יחווה כטוב. עלית המחירים, פוגעת בכוח הקניה רק אם השכר אינו עולה במקביל. כלומר, אפשר להתמודד עם הפגיעה של עליות המחירים בשני כיוונים. הראשון, מניעת המשך עליית המחירים. בלי להיכנס לניתוח מעמיק, ברור גם כאן, שהדרך היחידה שעולה על דעת הממשלה הזו, היא ע"י מה שנקרא הגברת התחרות. סיסמה שחוזרת על עצמה תמיד. ייתכן שיש מה לפעול בכיוון הזה, אך זו בודאי אינה האפשרות היחידה. אם באמת, אין מספיק תחרות, הדרך ליצר אותה לוקחת זמן, ובינתיים, התאגידים בעלי הכוח גוזרים קופון ענק. הניתוח ברוב העולם בשנה האחרונה מראה שחלק ניכר מהעליות הוא כתוצאה של ניצול הזדמנות של חברות ענק, שמעלות מחירים מעבר לעלויות היצור וגורפות רווחי ענק. הפתרון לכך יכול להיות פיקוח מחירים או מיסוי רווחי יתר. אבל, תחת שלטון הדת המוניטריסטית, זו כמובן תחשב התערבות ממשלתית נפשעת. אבל, העניין העיקרי הוא, שהרעיון, שהפתרון לבעיית יוקר המחיה יהיה לפעול להעלאת שכר, בכלל לא עולה על הדעת. לפחות לא בממשלה זו. אכן, המחירים בישראל אכן יקרים יותר מרוב המדינות, אבל בהשוואה למדינות OECD, הפער הגדול הוא דווקא בשכר הנמוך. כמו שמראה מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ע"י פורום ארלוזורוב שעליו דווח בעיתון דבר. כפי שמצין המחקר: "פערי מחירי הצריכה בין ישראל לעולם דווקא ירדו, בעוד השכר בהשוואה עולמית נשחק". התודעה הצרכנית המשתלטת על החברה הישראלית והמערבית בעשרות השנים האחרונות, משאירה אותנו רק עם פרספקטיבה של צרכן. הרעיון, שאפשר לפעול או להיאבק למען שיפור תנאי החיים ע"י שיפור השכר, הופך זר יותר ויותר לרוב הציבור. ההתמכרות למחירים נמוכים היא בסופו של יום נזק חברתי וכלכלי. הרי בירור קצר יעלה, שחלק הארי של המחיר מורכב מעלות העבודה. כלומר, מחיר נמוך שווה שכר נמוך ששולם לעובדים, שווה כוח קניה נמוך לצרכנים שווה יוקר מחיה גדול. כמובן, אם מקבל המחיר הנמוך חי בסין או בהודו, יותר קל לחיות עם זה. אבל בסופו של דבר, זה כבר מתגלגל לפתחנו.