האוצר מנהל את החינוך

לקראת פתיחת או אי פתיחת שנת הלימודים תוכניות האקטואליה הבוקר, עסקו כמובן באיומי השביתה. יצא לי לשמוע בו זמנית, כלומר לדלג בין ראיונות עם הממונה על השכר ועם שר הביטחון. מעבר ל BLAME GAME המסורתי, כלומר העברת האחריות למצב למורים, שעושים אותו דבר. הוסבר שם, שחלק גדול מהמחלוקת הוא לא על סך הכסף שהאוצר מוכן או לא מוכן לשלם, אלא על הדרישה של האוצר, ליצור מבנה שכר שיוכל לתגמל מורים על הצטיינות. דרישה שארגון המורים מתנגד לה נחרצות עד היום. סמוטריץ אף הביא הוכחות לחיוניות של הצעד הזה דרך ההכרות האישית עם אנשי הוראה ממשפחתו. לא אכנס לדיון עצמו. אני אישית חושב שהכיוון הזה הוא קטסטרופה למערכת החינוך הפגועה קשות גם ככה. מה שהיה מדהים הוא, שבשום שלב, המראיינים, שכן ניסו לאתגר את אנשי האוצר לגבי טיב המדיניות, לא שאלו, מי שמכם? איך יכול להיות, ששאלת אופן ההעסקה של אנשים במערכת מסוימת, לא יקבע ע"י אנשי המקצוע הקשורים לאותה מערכת. הגיוני, שמשרד החינוך יקבע או לפחות יהיה מעורב, בסכומי הכסף שיעברו לתשלום המשכורות. אבל, אופן ההעסקה, צריך להיקבע בתוך כל מערכת. השאלה מה יוצר מוטיבציה ללמד, מה יהיו השלכות של על המערכת כולה, צריכות להיות עניין פנים משרדי. כך כמובן גם מול מערכת הביטחון או מול עובדים סוציאליים. מאחורי הדברים עומדת כמובן השקפת עולם ניאו ליברלית דתית, המניחה שיש רק מנגנון מוטיבציה אנושי אחד, ללא קשר לתחום או למקרה. שכר ועונש כלכליים. מילא אנשי האוצר שסוגדים למולך הזה כבר עשרות שנים ללא קשר למציאות החברתית הכלכלית המתהווה. מילא סמוטריץ, שגדל על ברכי הליברטניות האמריקאית הקיצונית שיובאה אלינו ע"י קהלת הישר מהאגפים הקיצוניים של השמרנות האמריקאית. אבל מאכזב שגם לאנשי התקשורת, אין שביב של הבנה באבסורדיות העקרונית והמעשית של המציאות הזו. ורק אוסיף בצער. גם אם הנושא היה עובר למשרד החינוך כנראה שהייתה מקודמת אותה מדיניות, אם לשפוט לפי המינוי של אשת קהלת אביטל בן שלמה, למשנה למנכ"ל. ועדין, ההפרדה הזו הכרחית.